פרשת שמות כ' טבת תש"פ
אשכולות המלכא הגות , מוסר , הלכה ופרשת השבוע - הרב שאול מלכא
שמותיו של משה רבינו - ותפקידיו
בשנת מאה ושלשים שנה לרדת בני ישראל למצרים, מקץ שישים שנה
לאחר שמת יוסף, חלם פרעה חלום אחד והנה בחלום זקן אחד עומד
לנגדו ובידו מאזנים, והיה מעלה כל דרי מצרים אנשים ונשים וטף בכף
אחד של מאזנים, והיה משים בכף שנייה טלה אחד והטלה מכריע לכל
אנשי מצרים, והוא משתאה ומהרהר בליבו הפלא ופלא על המראה
הגדול הזה, ויקץ פרעה והנה חלום.
ויקבוץ את כל חכמי מצרים ואת כל חרטומיו, ויספר פרעה להם את
חלומו וייראו כל העם מאד מן החלום, עד שבא אחד מן השרים לפני
המלך ויאמר לפניו זה החלום רעה גדולה הוא למצרים ובהלה, ויאמר
לו המלך ומה היא, ויאמר לו בן יולד לבני ישראל שיחריב כל מצרים,
ועתה אדוני המלך איעצך עצה טובה שתצווה שכל בן שיולד בבני
ישראל יהרגו אותו ואולי לא יקוים זה החלום. וייטב הדבר בעיני פרעה
ובעיני עבדיו, ויקרא מלך מצרים למיילדות העבריות.....
ותרא בת פרעה התיבה שצפה על פני המים, ותשלח את אמתה
ותקחה ותפתח ותראה את הילד, והיו באות נשי מצרים ההולכות על
שפת היאור להניקהו ולא רצה לינק אצלם, כי מאת ה' הייתה זאת
להשיבו אל שדי אימו. ותאמר אחותו לבת פרעה האלך וקראתי לך
אישה מנקת מן העבריות, ותאמר לה לכי, ותלך ותקרא לאימו, ותאמר
לה היליכי את הילד והיניקהו לי ואני אתן את שכרך שני כספים ליום.
ויהי מקץ שנתיים ימים ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו
משה כי מן המים משיתיהו, ואביו קרא לו: חבר כי בעבורו נתחבר עם
אשתו, ואימו קראה לו: יקותיאל כי הניקה אותו משדיה, ואחותו
קראה לו: ירד כי ירדה אליו אל הנהר לראות מה יהיה בסופו, ואהרן
קרא לו: אבי זנוח כי זנח אבי את אמי והשיבה בעבור זה, וקהת זקנו
קרא לו: אביגדור כי בעבורו גדר אלהים פרץ בישראל אשר לא יוסיפו
עוד המצריים להשליך בניהם היאורה, ומניקתו קראה לו: אבי סוכו כי
האלהים יצפינהו בסוכה מריב המצריים, וישראל קראו לו: שמעיה בן
נתנאל כי בימיו שמע אלהים את נאקתם.
שאל הרה"ק ר' פנחס מקוריץ זצ"ל: ומה מועיל למת ששמו נזכר?
אלא האותיות של שם האדם הוא חיותו, וכאשר מזכירים שמו בעוה"ז
הוא נמצא כאן, ויש לו בכך נחת רוח ותועלת גדולה. לכן אין קוראים
בשמם של רשעים, כי נפשם נכרתת.
ונחזור ונשנן את דברי הרב וולבה זצ"ל, בספרו "עלי שור" (חלק א', עמ' קסח).
"כל אחד הוא בריאה חד פעמית"! ויֵדע זאת כל אדם:
אני עם כוחותיי ותכונותיי, פרצוף פניי וסגולות נפשי,
יחידי בעולם! בין כל החיים עכשיו אין אף אחד כמוני, בדורות שעברו
לא היה כמוני ועד סוף כל הדורות לא יהיה כמוני!
ואם כך, הקב"ה בטח שלחני לעולם בשליחות מיוחדת ששום אדם
אחר לא יכול למלאותה, רק אני בחד פעמיותי"!
וזהו תפקידו של משה רבינו למשות את בני ישראל ממצרים, לכן קרא לו הקב"ה משה!
חשיבות ההערכה העצמית
"ויאמר משה אל האלוקים, מי אנוכי כי אלך אל פרעה...
א. הערכה עצמית אינה קשורה לגאווה.
ב. הערכה עצמית איננה רק משהו נחמד,
שמשפר את סיכויינו להצליח במעשינו, אלא
היא תנאי ויסוד חשוב בעבודת ה'.
רבים שואלים: מהו הגבול הלא ברור בין
הערכה עצמית ואמונה בכוחותינו, ובין
גאווה מגונה? למעשה התשובה שאין קשר
בין השתיים. הבעיה עם הגאווה איננה בזה
שאדם מודע לכוחותיו וליכולותיו, אלא בזה
שהוא חושב שאם הוא מוכשר או מוצלח
יותר מאחרים, ואז יש לו כביכול סיבה
להביט עליהם מלמעלה למטה ולזלזל בהם.
אין למשל שום בעיה, אם פלוני בקי
בהלכות שבת על בוריין והוא מודע לכך,
ועונה לכל שואל ודורש. אבל הוא ייחשב
בעל גאווה כאשר הוא יזלזל באלו שאינם
יודעים, או אם ידרוש כבוד והטבות, מפני שהוא יותר מאחרים.
אותו הכלל לגבי ענווה, היא אינה מחייבת
אותנו להתכחש לכוחות שחנן אותנו ה'
בהם, להתנכר לכישרונות שפיתחנו במאמץ
רב, להתעלם מההישגים שהשגנו בעמל רב
ולהעמיד פנים שהם אינם קיימים, זאת
מלבד העובדה שההתעלמות מלהכיר
בטובות שנתן לנו ה' היא כפיות טובה.
הענווה דורשת שלא נהיה עסוקים בטיפוח
האנוכיות, ושלא נחשוב בליבנו :"כוחי
ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", אלא
נקיים את רצון ה': "וזכרת את ה' אלוקיך
כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל"..(דברים,ח)
כללו של דבר: גאווה אינה הכרת האמת
למעלותינו, אלא התנשאות על אחרים
בתחושה שהם פחותים מאיתנו. האמונה
בכוחותינו וההערכה העצמית, לא רק
לגיטימיות ומותרות, אלא נחוצות
ומשמשות יסוד חשוב בעבודת ה' כפי
שמבואר בספרי מוסר וחסידות:
רבנו יונה מגירונדי זצ"ל מתחיל את ספרו
שערי העבודה כך: "הפתח הראשון הוא
שידע האיש העובד - ערך עצמו, ויכיר
מעלתו ומעלת אבותיו וגדולתם וחשיבותם
וחיבתם, כאשר יעבוד כמותם כל ימי חייו
ועיתותיו ושעותיו ורגעיו כפי כוחו והשגתו,
כמו שנאמר:" כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים, ל' יד'). כי האל
יתברך אינו מבקש מבני אדם כי אם לפי
כוחם.... וגם האבות ז"ל לא עבדוהו כי אם לפי כוחם והשגתם."
רבינו הרמב"ם
סדר יומו העמוס של הרמב"ם, הרמב"ם כותב
באגרתו, כי סדר יומו עמוס לעייפה: מדי בוקר עליו
לרכב על סוסו לקהיר כשני קילומטר, כדי לבקר את
המלך ואת משפחתו ולעסוק ברפואתם וברפואת
שרי המלכות. אפילו אם יימצאו כולם בקו
הבריאות, ממשיך הרמב"ם, הוא שב לביתו רק
לקראת חצות היום, עייף ורעב, ועל פתח ביתו
ממתינים עם רב מאוד, יהודים ונוכרים, המבקשים
למצוא מזור לחוליים. או אז הוא אוכל אכילת
ארעי, אכילתו היחידה במשך היום! ועוסק עם
החולים עד הלילה ואף מאוחר יותר. במשך זמן זה
"אני שוכב פרקדן מתוך העייפות, ויכנס הלילה ואני
בתכלית החולשה לא אוכל לדבר".
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה, פרק ה': רשות לכל
אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה
ולהיות צדיק, הרשות בידו...
העלייה לארץ ישראל, הפליגו הרמב"ם ומשפחתו
מסבתה (מאוחר יותר מרוקו הספרדית, כיום ספרד), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו.
הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם
מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את
משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי
אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות
שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים,
ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים
בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של
הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר
העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת
בירושלים, שהו שם שלושה ימים. משם הם נסעו
לחברון, והתפללו במערת המכפלה.
את ביקורו בארץ מתאר הרמב"ם כך: בליל אחד
בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים,
וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו
נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי
עליי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם..
ואצווה על בניי לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו
צדקה כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח
סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו וניצלתי
מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה
יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון,
יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי
לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו, ביום חמישי,
ששה ימים לירח מרחשון. ובאחד בשבת, ט' בחודש
חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי
אבותיי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו
יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה...
וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל
ישראל לראות בנחמתה, אמן. (ספר חרדים)
לע"נ מרת סבתי חנה בת ר' יששכר ועליה ז"ל
רבי יעקב אבוחצירא זיע"א
מעשה מופת המיוחס לרבינו יעקב אבוחצירא ומופיע בספר
'אור חדש וצמח צדיק' של הרב יצחק אלפייה זצוק"ל: סכנה
גדולה ריחפה על ראשי היהודים שחיו במצרים, בימי מלחמת
העולם השנייה, בשל איום הצבא הגרמני שהתקרב לשטחה
ואיים לפלוש פנימה.
אלא שלא רק האויב הגרמני איים על הקהילה היהודית, כי
אם גם האויבים הערבים והנוצרים שחיו לצידם וחדשות
לבקרים חיפשו הזדמנויות לעשות כליה בשנואי נפשם, ובכך
לחסוך מהגרמנים את העבודה ה'שחורה'.
יום אחד התקבלה ההודעה, שלגבול העיר דמנהור נכנסה
עדה גדולה של נוצרים, והגיעה עד למצבתו של המקובל
המלומד בניסים האדמו"ר ר' יעקב אבוחצירא. הפורעים
חיללו את הקודש, הוציאו את ספר התורה – ודרסו אותו
ברגליהם. לאחר מכן עשו 'חגיגה' והעלו אותו על המוקד לעיני כל.
באותו לילה התגלה ר' יעקב אבוחצירא לר' יצחק אלפייה
זצ"ל בחלום, ושאלו: 'מדוע אתה נוהג ללמוד על קברי צדיקים ואליי אינך מגיע?'.
שאלו ר' אלפייה היכן כבודו טמון? ואמר לו בדמנהור
שבמצרים. 'ועתה, חושה ומהר אליי, ואל תמתין עוד כי בזה תלויה הצלת עם ישראל'.
ר' אלפייה התעורר חיש קל מהחלום, ומיהר לבית הכנסת
'בית אל' – שם בירר עם המקובלים מיהו הצדיק אותו ראה
בחלומו. משהבין כי מדובר בלא אחר מאשר בצדיק
שהתפרסם בכל ערי מערב בזכות מופתיו וקדושתו, מיהר ר'
אלפייה למושל המחוז, בבקשת אישור ליציאה מהארץ.
בקשה זו נתקלה במניעות וסירובים מצד שומר המקום, ורק
לאחר שהרב סיפר את דבר החלום – הסכים המושל לקבלו
ולאשר את הנסיעה הנכספת למצרים – זאת למרות שבאותם
ימים הייתה זו סכנת נפשות גדולה.
"בימינו אין מי שמסתכן ומוסר נפשו לעבור על הדרך
למצרים, מלבד רכבות חיילים שנוסעים לחזית. ולכן, אין
בידי לתת לך אישור אלא אם תבטיח לי שתעלה לאותו קרון
ביחד עם החיילים. זו הדרך היחידה", אמר לו המושל.
אלא שפתרון זה היה טוב, בערך כמו להכניס את האויב
בעצמו, אל תוך השטח פנימה. הרבנים שהגיעו עם ר' אלפייה
למפגש עם המושל הזהירוהו באומרם כי במצב כזה עליו
לוותר, היות ויש כאן סכנת נפשות גדולה.
אך ר' אלפייה דבק במה שראה בחלומו, ולא חש לדבריהם
היות וידע מעלתם של צדיקים מה כוחה. למחרת בבוקר
התייצב הרב בתחנת הרכבת, עם טלית ותפילין בידו. והנה זה
פלא: לא עמד מספר דקות בתחנה, וכבר ניגשו אליו שני
קצינים גויים ושאלוהו לשמו. כשהשיב להם, העלוהו בנחת
לקרון וישבו מצדיו למשך כל הנסיעה, עד הגיעם לקהיר שבמצרים.
שם נעלמו כלא היו. עוד באותו לילה, נערכו על ידי ר' יצחק אלפייה ורבנים נוספים מהקהילה היהודית, תיקונים שונים על מצבתו של ר'יעקב אבוחצירא – שכללו תענית דיבור, הקפת המצבה, תפילות מיוחדות ועוד. בלילה השלישי לתיקונים, יצא אחד
הלומדים החוצה וראה כי העיר כולה התמלאה באורות וקולות תרועה.
אז התברר גודל הנס: הגרמנים נמלטו על נפשם מפני אימת
האנגלים, ונטשו את החזית. ויהי הדבר לפלא בעיני הנוכחים,
אך באותה שעה סיפר ר' יצחק אלפייה שבשעת לימודו ראה
אור גדול שבוקע ממצבתו של ר' יעקב אבוחצירא, וכעין עמוד אש יצא מקברו.
בס"ד
שלום לכולם!
השבוע, העלון הוא בסימן פרשת שמות – המיילדות העבריות מסכנות את נפשן על מנת שיבואו לעולם כמה שיותר ילדים יהודים – למרות ואף על פי מה שפרעה הרשע ציווה – להרוג את כל הבנים הזכרים.
אגודת "אפרת" שמה לה לנס ודגל – ללכת בדרכן. אנו מאחלים לאגודה את מירב ההצלחה ושולחים לה יישר כח גדול על פועלה הבלתי פוסק – יומם ולילה, על מנת לעזור להציל כמה שיותר ילדים ואת אמותיהם.
כמו כן, אנו תפילה תמידית על חיילינו המסכנים את נפשם בעזה ועל תושבי הדרום – שסבלו זמן כה רב מבלי ששוועתם תענה. אנו מקווים שמלחמה זו לא תהיה לחינם ואכן יושגו כל היעדים - השבת השקט לדרום ומיגור הטרור העזתי. אך, יש לציין שיעד אחד כבר הושג בהצלחה: ישנה אחדות בעם. מזה שנים רבות לא הייתה תחושה כזו של אחווה וגורל משותף - עם ישראל ערבים זה לזה. נקווה שהדבר ימשך. ידוע הדבר שכוחנו באחדות ולא כפי שגורמים פוליטיים מסוימים מעוניינים ב"הפרד ומשול".
בברכת שבת שלום
שאול ויעל-דלילה מלכא
בזכות מצוות ציצית
עקב המצב הבטחוני הקשה השורר בדרום החליטו מנהלי בתי המדרש "למען שמו באהבה" בבת-ים לקום ולעשות מעשה, כאשר מצד אחד התארגנה קבוצת בחורים ונסעו בתחילת השבוע לגבול עזה ושם חילקו 150 ציציות לחיילים שקיבלו עליהם בהתלהבות גדולה את המצווה, ומצד שני, באותו היום בערב התקיים בבית המדרש כנס חיזוק בהשתתפות הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת "חזון עובדיה" ובעל הילקוט יוסף, שהגיע למקום שהיה מלא בחורים הצמאים לתורה. בין הנוכחים בשיעור היו גם חמישה חיילי חיל הים המשתתפים בלחימה בעזה, וביקשו אישור מיוחד ממפקדם לצאת לכמה שעות כדי להשתתף בשיעור.
ובתוך כך, ידידיה מאיר בתוכניתו "התעוררות" המשודרת מדי יום ברדיו "קול חי" סיפר על פנייתו של רב גדוד 12 בגולני על כך שנוצר מחסור גדול ביותר בציציות, מסתבר שהרבנות הייתה ערוכה לספק רק ציציות עבור הלוחמים הדתיים. אולם, שאר הלוחמים, גם אותם שאינם מאופיינים כדתיים ביומיום, החליטו שהם לא נכנסים ללחימה בעזה ללא ציצית על גופם שתהווה עבורם שכפ"צ אמיתי כנגד הפורענות. ידידיה פנה בשידור למאזיני התוכנית וסיפר להם על המצוקה ועד כמה העניין מרגש ומסר בשידור את מס' הטלפון של רב הגדוד. ואכן, לאחר מס' ימים נאספו אלפי ציציות שאנשים טובים תרמו מכיסם.
אולם, הסיפור המדהים הוא שכשהגיעו ראשוני הפצועים מהגדוד לביה"ח תל השומר, על גופם היו אותן ציציות שאכן הצילו את חייהם.
בס"ד גיליון 188 כ' טבת התשס"ט (16.1.09) פרשת שמות
בזכות נשים נגאלו ישראל ממצרים
מאת
ד"ר אלי יוסף שוסהיים
יו"ר אגודת "אפרת" לעידוד הילודה בעם היהודי
גולת הכותרת של הפרשיות הראשונות בחומש שמות, הינה גאולת מצרים המהווה יסוד מרכזי בתולדות העם היהודי.
לכאורה, נראה כי גאולת ישראל ממצרים נעשתה ע"י משה רבנו, מנהיגם וגואלם של ישראל . אולם חכמינו למדונו שלא משה בלבד זכה בזכות זו.
למרות שמשה הנהיג את ישראל והוציאם ממצרים, הגמרא בסוטה דף י"א אומרת: "בשכר נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים". על סמך מה קובעים חז"ל זאת?
שיעבוד מצרים היה קשה מנשוא לעם ישראל: עבודות פרך, רדיפות ע"י הנוגשים וכו'. אך הגזירה המהותית והחמורה ביותר באה דווקא מתוך עם ישראל. המדרש (שמות רבה) מספר על עמרם, ראש הסנהדרין, כאשר שמע את גזירת פרעה "כל הבן הילוד…" החליט שאין טעם לנישואיו עם יוכבד וגירשה. מיד עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהם. משמעות צעד זה סוף לקיומו של עם ישראל, חלילה.
מתוך מציאות קשה זו נגלית אחת הדמויות המרכזיות בגאולת מצרים. המדרש ממשיך ומספר על פועה זו מרים, שהגיבה בדברים תקיפים נגד אביה על גזירתו. ובעטיים החזיר עמרם את אשתו וכך עשו כל ישראל.
פועה היא אחת משתי המיילדות העבריות אשר בזמן גזירת פרעה הבטיחו את המשך קיומו של עם ישראל. חז"ל אינם חוסכים בתיאור מעשיה הטובים ומעלותיה (שמות רבה א). כהוקרה לפעלה מוצאים אנו במדרש על הפסוק: "ויקח לו כלב את אפרת" (דברי הימים א, פרק ב' יט') "אפרת, זו מרים. ולמה נקרא שמה אפרת?
שפרו ורבו ישראל על ידיה".
כך, בשקט וללא פרסום מיוחד, עסקה מרים בעשייה שמטרתה אחת היא: להמשיך את שושלת החיים בעם ישראל, דבר אשר יבטיח את קיומו של ישראל כעם.
ברור הדבר, שללא התערבותה של מרים הגאולה לא יכלה להתרחש. שהרי חלילה לא היה קיים עם ישראל כלל! לכן ברור שבזכותה נגאלו ישראל ממצרים.
מי פילל שכעבור אלפי שנים תחזור גזירה זו ותרחף על ראשינו, כאן בארץ אבותינו, כשאנו רואים כיצד עשרות אלפי תינוקות בריאים נכחדים מידי שנה במעי אמם, בעיקר בשל לחצים כלכליים או מצוקה רגעית.
אגודת "אפרת", הקרויה על שם מרים שקבלה את השם "אפרת" כהוקרה על פועלה, ממשיכה את מפעל החיים הגדול שיסדה מרים במצרים, ועושה כל שביכולתה להציל ולהעניק חיים לעוד ילדים יהודים.
המדרש אומר: "אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (ילקוט שמעוני, רות). כשם שבזכותה של מרים זכינו ונגאלנו ממצרים, כך נזכה בזכות המשך מעשיה של מרים להחיש את הגאולה השלימה.
בס"ד עמוד 2
החלטה שהצילה חיים
הכל התחיל בביקור שגרתי בטיפת חלב. במהלכו, גילו הרופאים שהדופק של העובר שבבטנה של חוה רוזיליו אינו תקין. מיד הפנו אותה ואת בעלה אל בית החולים, כדי לבצע סידרת בדיקות מקיפות ולגלות מהו מצבו של העובר.
"היינו מבוהלים מאד" - נזכרת חוה. "מיהרנו אל בית החולים כדי לבדוק מה מצבו של התינוק שברחמי. במהלך בדיקת האולטרסאונד שנערכה בבית החולים, גילו הרופאים שכף הרגל של התינוק שלי עקומה במקצת. גם הדופק היה חלש, וגם בלוטה גדולה הייתה בצוואר. ישבו הרופאים וחיברו את כל הממצאים הללו, והחליטו, שככל הנראה, יש סיכוי שהילד שייוולד לי יהיה בעל תסמונת דאון.
"מהנקודה הזו, הדברים התחילו להתגלגל במהירות. הפנו אותנו לבדיקת אקו-לב עובר. שם, ברוך השם, התברר שהלב של התינוק בסדר גמור. אבל הרופאים עדיין היו נחושים בדעתם שקיים
סיכון. הם הודיעו לנו שעלינו לפנות לייעוץ גנטי. במחלקה של הייעוץ הגנטי הסבירו לנו שהכרומוזומים המופיעים בתדפיס הגופני של העובר, בשלב מאוחר מדי של ההריון, מצביעים על חשש משמעותי של תסמונת דאון, והמליצו חד-משמעית על ביצוע דיקור מי שפיר וחבל הטבור.
"מדובר היה בבדיקה מסוכנת מאד, גם לעובר וגם לי, כיוון שההריון היה בשלב מאוחר מאד. לא ידענו מה לעשות. בני משפחתי המבוהלים אמרו לנו לבצע את הבדיקה ובני משפחתו של בעלי אמרו שלא נבצע אותה. וככה היו הדעות חלוקות, הפחד היה גדול, ואנחנו, בעלי ואני, בתווך, מודאגים ומוטרדים.
לאחר מספר ימים הפנו אותנו לאגודת "אפרת" לעידוד הילודה בעם היהודי. חברה קרובה שלנו המליצה לנו לפנות אל האגודה, והדגישה שיש להם ידע רב בנושאים שנויים במחלוקת בתחום ההריון והלידה.
פנינו אל האגודה, ושם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות ובתשומת לב רבה. הסבירו לנו שכדאי להימנע מהבדיקה הזו, שהיא בדיקה מסוכנת מאד היכולה לגרום לנו לאבד את הילד וגם לסכן אותי - אמו. היות ולא הייתה לנו שום וודאות מוחלטת לגבי
העובדה של התסמונת דאון, החלטנו לקבל את עצתה של האגודה, ולוותר על הבדיקה.
כדי שנהיה רגועים ובטוחים לגמרי, יו"ר אגודת "אפרת", ד"ר אליהו שוסהיים, ארגן לנו פגישה אצל הרב מרדכי אליהו, שנתן לנו ברכה להצלחת ההריון.
ואכן, בלידה נולד לנו יוחאי, ילד מתוק, חמוד, ובריא לגמרי. כף הרגל של יוחאי הייתה אכן קצת עקומה, אבל הוא עבר ניתוח קל, והוא מקבל טיפולים אורתופדיים שיסייעו לו, בעזרת השם, לפתור את הבעיה לחלוטין. בכל מקרה, שום תסמונת דאון ושום בעיות גנטיות לא נמצאו אצלו, לשמחתנו ולאושרנו. כמה שמחנו שלא עשינו את הבדיקה המסוכנת, שהייתה יכולה לגרום, חלילה, למותו של יוחאי הקטן. שמו של יוחאי מקבל אצלנו משנה תוקף ומשמעות. כשמו כן הוא - הוענקו לו חיים במתנה.
התורה הקדושה – ערש המדע
תורתנו היא מקור החוכמה האנושית – בהיותה ספרו של בורא עולם – הרי שכל חוכמת העולם מקופלת בתוכה!
וכבר כתב ה"חתם סופר" כי ללא התמצאות באסטרונומיה וידיעת גלגלי השמיים לא ניתן לקבוע את החודשים והשנים לפי הלוח העברי.
ללא ידיעה נרחבת באנטומיה ופתולוגיה לא נוכל לפסוק בכשרות של בהמות ועופות!
ללא ידע מקיף במתמטיקה אי אפשר ללמוד את מסכת עירובין המלאה בחשבונות ארוכים ומסובכים!
ללא הבנה שורשית בחוכמת הכישוף לא היו יכולים הדיינים להרשיע מכשפים בדין!
ללא בקיאות בהנדסה כיצד היה ניתן לחלק את ארץ ישראל על גאיותיה ושפלותיה, רכסיה ועמקיה לשנים עשר השבטים?
נמצא כי חכמינו ז"ל בקיאים היו בכל החוכמות הללו. על מרדכי הצדיק מסופר בגמרא, כי בתוקף תפקידו כ'חבר הסנהדרין' (ההנהגה הרוחנית העליונה) היה בקי בשבעים שפות! לפיכך הצליח לסכל את ניסיון ההרעלה של המלך אחשוורוש, עקב שליטתו בשפה הטורסית, בה שוחחו בגתן ותרש המאבטחים הבוגדניים של המלך.
ברם, כל הנושאים והחוכמות הללו לא נכתבו בתורה באופן מפורש, בכל חמשת חומשי התורה לא תמצאו לא חשבון ולא הנדסה, לא גיאומטריה ולא טופוגרפיה, לא אנטומיה ולא פתולוגיה, לא טורקית ולא טורסית...
אם כן, מהיכן שאבו חז"ל את כל הידע האדיר, המקיף והנרחב, הנצרך להבנת התורה וקיום מצוותיה? שמא תאמר כי למד את המדעים מספרי חכמי האומות? לא ולא!
בתלמוד מספור כי אביי שאל את רבא, "האם מותר לי לעסוק בחוכמה יוונית?" ענה לו: "בתורתנו כתוב, כי צריך להגות בה יומם ולילה – מצא לך שעה שאינה לא יום
ולא לילה ובה תעסוק בחוכמה יוונית..."
צריך להבהיר, כי בוודאי אביי לא חיפש ללמוד חוכמה יוונית מתוך סקרנות לשמה, אלא מטרתו הייתה להיעזר בה להבנת עניינים נחוצים בתורה, ומדוע, אפוא, אסר עליו רבא ללומדה, והלא מטרתו היא לשם שמים?
מכאן שסוד גדול רמז לו רבא "התמסר כולך אך ורק ללימוד התורה הקדושה, וכל חכמות העולם יהיו גלויות לפניך מתוך התורה עצמה!"
הכל נרמז בספר התורה, באותיות, במילים ואף בתגים ובקוצי האותיות!
כדברי הרמב"ן "כל חוכמות העולם נמסרו למשה רבנו במעמד הר סיני!" כמה צריכים אנו להודות לבורא עולם – על המתנה הנפלאה שאין ערוך עליה!
בס"ד עמוד 3
אגודת אפרת- תמיכה ויעוץ רפואי
א. סל מזון
בישראל מתבצעות למעלה מ-50,000 הפלות מידי שנה. רוב ההפלות מתבצעות על רקע כלכלי. האישה מעוניינת בעובר שבבטנה, אך מצבה הכלכלי הקשה מנחה אותה לבצע את הפסקת ההריון. בכדי לעזור לנשים אלו הקמנו באגודת "אפרת" מחסן מזון ענק התומך כלכלית בעזרת סלי מזון חודשיים לאחר הלידה במשפחות. מידי חודש נשלחים למעלה מ- 1,200 סלי מזון לכל רחבי הארץ ישירות לבתי המטופלות. תכולת סלי המזון משתנה כל חודש כשעיקרה כוללת מוצרי מזון הכוללים פסטות, אורז, שמן, סוכר, שימורים מגוונים, אבקת מרק, ממרחים, קפה, תה , שוקו, קורנפלקס, קטשופ, עוגות, עוגיות, וופלים וכו'. בנוסף נשלח עם סלי המזון למשפחה מזון לתינוק הכולל תחליפי חלב ודייסה בתוספת של טיטולים. לקראת הלידה מוענקת חבילת לידה לרך הנולד: מיטת תינוק, עגלה, אמבטיה ו"ערכת אפרת לתינוק" הכוללת את כל המוצרים והביגוד הראשוני לו התינוק זקוק.
העלון מוקדש להצלחת רוברט ושושנה גזיאל הי"ו ובני ביתם שיזכו לשפע פרנסה,
הצלחה והרווחה, בריאות אושר וכבוד וכל מילי דמיטב ברוחניות ובגשמיות.
ב. בית חם
ה"בית החם" של אגודת אפרת הם בתים מוגנים המיועדים לצעירות אשר נאלצות לעזוב את בית הוריהן בגלל הריונן. מסגרת זו מאפשרת מגורים ללא תמורה ומעניקה לשוהות בו אפשרות להמשיך לנהל את חייהם באופן עצמאי ללא לחצים חברתיים סביבתיים הדוחקים באישה לבצע הפלה בניגוד לרצונה שלה. ישנם מספר סוגים של "בתים חמים": בתים אצל משפחות אומנה ובתים בהם הנשים מנהלות בעצמם את הבית. ה"בית החם" בו תשהה האישה ההרה נבחר לפי צרכיה ולפי יכולת תפקודה. הנשים מקבלות, בנוסף למגורים תמיכה כלכלית חודשית יעוץ הקשור לזכויותיה מול הרשויות וכל הציוד הדרוש לתינוק כאשר ייוולד. את ה"בתים החמים" מנהלות נשים המוכנות להעניק מגורים בביתם לבנות הרות אלו ולהתייחס אליהן כבנות משפחה.
העלון מוקדש לכלל חיילי צה"ל ולנלחמים בעזה בפרט ולתושבי הדרום מתפללים להצלחתם ולשלומם
ג. יעוץ רפואי לאם ולעובר
אגודת "אפרת" מעניקה שרות יעוץ חינם בנוגע לבריאות האם והעובר.
בעקבות התפתחות הרפואית בבדיקות הנעשות במהלך ההריון, לעיתם קרובות מתעוררות שאלות לגבי בריאותו של העובר. רבים הרופאים החוששים לתביעות משפטיות, מקצינים בסיכוני הממצאים ובמקרים רבים ממליצים על ביצוע הפלה שאינה הכרחית. במקרים אלו אגודת "אפרת" היא הכתובת למתן יעוץ רפואי מקצועי ומעודכן למשמעות האמיתית והמדויקת. 24 שעות ביממה פולט מכשיר הפקס של אגודת "אפרת" דפים של תוצאות בדיקות שונות הנשלחות ע"י נשים הרות הנתונות בחרדה לאחר שבהרבה מקרים קבלו חוות דעת מפחידה על הממצאים של הבדיקה. היועץ הרפואי של אגודת "אפרת" מתקשר מיוזמתו לפונה בהקדם האפשרי ומסביר לה את המשמעות המדויקת של הממצא.
שירות זה נעשה חינם.
קשה לתאר את ההתרגשות כשהפונה אכן מבשרת על לידת תינוק בריא ושלם. לשם קבלת חוות דעת יש לשלוח את כל המסמכים הרפואיים הקשורים לבעיה הרפואית לאחד מהפקסים שמספרם: 02-6529531 /02-6541393 יש לציין בפקס את שם הפונה ומספר הטלפון שבו יוכל רופא לשוב עם הבחנה ויעוץ רפואי.
כתובת האתר של האגודה:
טל' לפניה: 02-6536212
בס"ד עמוד 4
מטרות האגודה
אגודת "אפרת" שמה לעצמה מטרה מרכזית להביא לידיעת נשים השוקלות הפלה, מידע רלוונטי המאפשר להן לקבל החלטה חופשית, משוחררת מלחצים חברתיים וממסדיים הרואים בהפלה את הפתרון להריונות לא מתוכננים.
אגודת "אפרת" סבורה שהפלה שאינה הכרחית תוכל להתבצע, רק לאחר שהאישה ההרה יודעת היטב את כל העובדות וההשלכות הנובעות ממהלך גורלי זה. האישה תחליט רק בהתאם לשיקול דעתה ורגשותיה האישיים האמיתיים, על בסיס המידע אשר אנו רואים בו חובה אנושית ומוסרית לספק לאישה ההרה. באגודת "אפרת" הצטבר מידע רב בנושא, המביא אותנו למסקנה שרוב האמהות המבצעות הפלה יזומה, עשו זאת מתוך מצוקה חולפת ולא מודעות עד תום למשמעותה של הפלה יזומה.
מכיוון שאגודת "אפרת" דוגלת בזכות האישה לחופש בחירה וקבלת מידע מפעילה האגודה מערך הסברה ארצי ע"י מתן הרצאות במוסדות חינוך ומפיצה חוברות ועלונים, סרטי הסברה ע"ג תקליטורים וקלטות וידאו הממחישות את מהותו של העובר, שלבי התפתחותו והשלכותיה של ההפלה או המשך ההריון.
במקביל מסייעת האגודה לאלפי נשים הרות בעיקר הנתונות למצוקה כלכלית חולפת. ל"בית חם" לצעירות לא נשואות בהריון הנתונות ללחצים סביבתיים. וליווי ותמיכה ע"י מערך של 2,900 מתנדבות לנשים הרות במצוקות שונות.
בשלושה עשורים של פעילות הצליחה אגודת "אפרת" להציל למעלה מ-28 אלף תינוקות שאמותיהם חשבו תחילה להפסיק את חייהם בעודם עוברים. אגודת אפרת" תמכה בהן,
סוציאלית, פסיכולוגית וכלכלית והיום הם משפחות מאושרות.
להלן מס' תמונות של ילדים שניצלו בזכות פעילות האגודה (ניתן לקבל מידע נוסף וכן לראות תמונות נוספות באתר של האגודה כפי שמובא לעיל):
היהלום שלי
שרונה טלקר היתה צעירה עליזה ומלאת חיים, כשגילתה, לתדהמתה, שהיא בהריון. דווקא היא, ששמרה מאד שלא תיקלע להריונות לא רצויים, שלמדה כל מה שניתן ללמוד על אמצעי מניעה, היתה בתחילתו של ההריון הראשון בחייה. הדרך הראשונה שעלתה בדעתה היתה לספר להוריה ולבקש את עזרתם. היא היתה בטוחה שמשפחתה תשמח על התינוק הצפוי, ותסייע לה ללדת את תינוקה ולטפל בו.
"אבל כשסיפרתי להורי על ההריון הבלתי צפוי, חשכו עיניהם" מספרת שרונה. "הם בכלל לא שמחו כפי שחשבתי. להפך. הם כעסו מאד על שלא הייתי מספיק זהירה. בכיתי ונשבעתי שעשיתי הכל כדי לא להיכנס להריון, ושההריון הזה הוא תוצאה של "תקרית" בלבד. אבל ההורים שלי הכועסים הראו לי את הדלת. הם אמרו: "אנחנו לא מגדלים בבית בחורה שהולכת להתרועע עם גברים ונכנסת מהם להריון".
וכך מצאתי את עצמי בלי בית, בלי משפחה, בלי תמיכה מינימלית, ועם רצון עז מאד להביא את הילד שלי לעולם, בכל מחיר. פניתי לעזרה אל שירותי הרווחה. החברות שלי שעזרו לי בימים הראשונים, קישרו אותי עם העובדות הסוציאליות. הן אמרו לי שכדאי מאד להפיל את הילד. "את עוד צעירה מאד" - ניסו לדבר אל לבי - "אין שום סיבה שתתחילי עכשיו לגדל ילדים ולהפסיק את החיים שלך. תיפטרי מהילד. יש עוד זמן להיות אימא."
אבל אני לא רציתי בשום פנים ואופן לוותר על ההריון. בצר לי, פניתי לאגודת "אפרת". החברה שלי שמעה על האגודה הזו, ונודע לה שחבריה עוזרים לנשים במצבי ללדת את התינוקות שלהן.
ד"ר שוסהיים, יו"ר האגודה, דיבר איתי ושיבח את נחישותי להביא את הילד שלי לעולם. הוא מיהר לקשר אותי עם מתנדבת, שעזרה לי מאד. האגודה גם שלחה לי סכומי כסף בכל חודש, כדי שאוכל להסתדר למרות ההריון, שכן לא יכולתי לעבוד במצבי. אחר כך, כשהילדה שלי, יהלום, נולדה, הם המשיכו לתמוך בי כלכלית, ובעיקר מורלית, כדי שאוכל להיות מספיק נינוחה ושלווה ולגדל את ילדתי הקטנה.
היום היהלום שלי היא בת שמונה חודשים. ילדה שמחה, עליזה, יפה ומתוקה. גם המשפחה שלי קיבלה אותי בחזרה והיא אוהבת אותה מאד. אני חושבת שהיא הכניסה אור לחיי, בדיוק כמו השם שלה. אני כבר מכירה בחור אחד, נחמד, שהתאהב ביהלום, ואולי נתחתן והוא יגדל את הילדה שלי. סוף טוב, הכל טוב, והעיקר - יש לי ילדה, שההתעקשות שלי להביא אותה לעולם הפכה את חייה וחיי למאושרים מאד.
1. העלון אסור בהוצאה וטלטול בשבת, במקומות בהם אין עירוב.
2. אין לקרוא בעלון בזמן התפילה.
3. כתובת המערכת: משפ' מלכא ת.ד. 240 מושב בורגתה 42860 טלפקס: 09-8941781, נייד: 054-5432217
אגודת אפרת
אגודת "אפרת" קיימת כבר למעלה מ- 30 שנה. רבים תמהו על שום מה נקראת אגודת "אפרת" בשם זה. אין ספק, השם "אפרת" אינו מקרי. מחשבה רבה ומעמיקה עומדת מאחורי שם זה המרמז יותר מכל על הפעילות שבה עוסקת האגודה ועל המשימות שהיא נטלה על עצמה: להציל ולהרבות ילדים לעם היהודי. בתנ"ך בספר דברי הימים א' פרק ב' פסוק י"ט נאמר: "ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת, ותלד לו את חור". התרגום (בארמית) על פסוק זה מסביר: "ונסיב כלב ית מרים דמתקריא ית אפרת".
מכאן אנו למדים ש"אפרת" זהו שם נוסף של מרים הנביאה, אחות משה ואהרון. ולמה נקראה מרים בשם אפרת?
התשובה לשאלה זו נמצאת במדרש רבה בספר שמות. שם אומר המדרש: "ומפני מה נקראה שמה אפרת מפני שפרו ורבו על ידה". כשגזר פרעה על השלכת התינוקות הזכרים ליאור, אומרת התורה: "ותחיינה את הילדים". מרים כאחת המיילדות העבריות שעליה הטיל פרעה את המשימה של השלכת ילדי ישראל ליאור, היא זו שלא נתנה שגזירת פרעה תצא אל הפועל והצילה את תינוקות בני ישראל ולפי דברי המדרש לא רק זאת אלא אף הוסיפה לעזור ולתמוך למשפחות ולנשים שילדו זה עתה והיו זקוקות לעזרה. בכך גרמה שבני ישראל פרו ורבו.
אין שם מתאים יותר לאגודה מאשר "אפרת" על שמה ולזכרה של מרים הנביאה, שבדרכה ולאורה האגודה הולכת ופועלת. מרים הנביאה התוותה את הדרך שיש לפעול למען הצלת תינוקות של עם ישראל ולעזור למשפחותיהם הנזקקות.
ביקשנו מד"ר אליהו י. שוסהיים להעניק לנו ראיון קצר והוא נאות בשמחה. להלן דבריו:
"בתוכנו משתוללת מגפה איומה ונוראה. מגפת ההפלות. בישראל בלבד מתבצעות כ-150 הפלות ביום, כ-1,000 הפלות בשבוע, כ- 50,000 הפלות בשנה.
ידוע לנו שניתן לטפל במגפה זו. אגודת "אפרת" מוכיחה זאת שוב ושוב במשך 30 השנים האחרונות. בלי הפגנות, בלי נסיונות מיותרים לשנות את החוקים. אגודת "אפרת" מטפלת בשתי הבעיות העיקריות שמהן נובעת המגפה: 1) חוסר ידע 2) מצב כלכלי קשה. הגישה היחודית (והיהודית) שלנו הוכיחה את עצמה והיא מצליחה.
בשנים הראשונות היה קשה להגיע לנשים הללו – ולכן זכינו לשיתוף פעולה מצד העובדים הסוציאליים שראו את החשיבות והנחיצות בפעילות שלנו. בשנים האחרונות, אגודת "אפרת" זוכה להכרה הן בתקשורת והן במגוון החוגים החברתיים, דבר שלכשעצמו מאד משמח, אך גורם להיווצרות לחץ מאד גדול על מערכת האגודה וצוותה המסור, דבר היכול להביא בסופו של דבר, חלילה להתמוטטות. על כן אנו פונים לציבור היקר שיכול לסייע לנו בתרומות ובהתנדבות, לפנות לטלפון שמספרו: 02-6536212. כל אחד יכול להיות שותף!
אני רוצה להוסיף ולומר כי אם חלילה היו חוטפים ילדים - היינו עושים הכל על מנת לפדות אותם ולהחזיר אותם לחיק הוריהם. זוהי מצוות פדיון שבויים. כך גם כאן. חשיבות קיום המצווה הזו בל תתואר."
שבת שלום ומבורך!
בס"ד
מבזקים מהתקשורת
לקרוא ולא להאמין...
1,500 נערות מתחת לגיל 17 הרו השנה
"ידיעות אחרונות": 900 מתוכן בחרו לסיים את ההריון בהפלה, 633 תינוקות נולדו לנערות עד גיל 17. חלק מהנערות הן קורבנות תקיפה מינית ואחרות מקוות לזוגיות שתושיען מהמצוקה.
כ- 900 נערות עד גיל 17 הפסיקו בשנה האחרונה את הריונן באישור משרד הבריאות לאחר שהרו באופן לא מתוכנן. ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי לעומתן, 633 נערות באותן גילאים ילדו בשנה האחרונה תינוקות. מתוכן 46 עדיין לא הגיעו לגיל 15, 150 אחרות היו רק בנות 16.
במועצה לשלום הילד מעריכים, כי מספר ההריונות שהופסקו גדול בהרבה, זאת משום שנערות רבות נעזרות בשירותים פרטיים ולא פונות למשרד הבריאות.
רק ההפלה הרביעית
ב"ידיעות אחרונות" מובא סיפורה של ע' בת ה- 15, שביקשה מועדה ציבורית להפסיק את הריונה. במהלך הדיון התברר, כי זהו הריונה הרביעי וכי היא הפסיקה שלושה הריונות קודמים באופן פרטי!
לא ידעה שהיא בהריון
ח' נערה אחרת בת 14, הגיעה לבית החולים כשהיא מתלוננת על כאבי בטן עזים. בתום בדיקה ראשונית, היא הוכנסה לחדר ניתוח וילדה תינוק, מבלי שידעה מלכתחילה כי היא הרה...
70 אלף נשים בשנה ברחבי העולם מתות בגלל הפלות לא בטוחות
גם במדינות מתוקנות:
20 מליון הפלות לא חוקיות מתבצעות מדי שנה ברחבי העולם.
עליה של 16% במספר החיילות ההרות
מחקר שנערך בצה"ל מראה כי בשנים 1997-2003 דיווחו 5,960 חיילות בסדיר כי נכנסו להריון. ל- 40% מההרות אין תעודת בגרות.
מחקר מקיף שנערך בצה"ל ובדק את החיילות בשנים 1997-2003, קבע כי הייתה עליה של 16% במספר ההריונות בקרב חיילות בשרות חובה. בצבא אוספים את הנתונים כדי להגביר את ההסברה המינית ולמפות את האוכלוסיה הנמצאת בסיכון. 5,960 חיילות דיווחו לרשויות כי נכנסו בתקופה זו להריון, וההערכות הן כי יש חיילות נוספות שהפסיקו את ההריון ולא דיווחו על כך.
כ-50 אלף הפלות מתבצעות בישראל כל שנה
ב- 2006 פנו 21,226 נשים לועדות להפסקת הריון, ו- 20,841 קיבלו אישור לכך. בשנים האחרונות, שיעור הפסקות ההריון בישראל עומד על כ- 12 לאלף נשים בגיל הפריון. כך עולה מדו"ח שפירסם משרד הבריאות.
יש לציין, כי הפלות אסורות לפי חוק העונשין בישראל, למעט הפלות מארבע סיבות, בכפוף לאישור ועדה להפסקת הריון.
דבר מו"ל אשכולות:
1. העלון אסור בהוצאה וטלטול בשבת, במקומות בהם אין ערוב.
2. כתובת המערכת: משפ' מלכא, ת.ד. 240 מושב בורגתה 42860. טלפקס: 09-8941781, נייד: 054-5432217
יומנו של תינוק
1)
אני בן 3 שבועות. רק עכשו אמא החלה לחשוש שנוצרתי. אני חש בדריכותה, המחזור אחר והיא סופרת את הימים. לו רק יכולתי לפתוח את הפה שנוצר לי השבוע, הייתי זועק:
אמא, אני כאן!
2)
היום אני בן 4 שבועות. אמא עדיין לא החליטה לבצע בדיקת הריון. בינתיים לבי מתפתח והוא כבר פועם ומזרים דם דרך כלי דם קטנטנים הפזורים בגופי.
3) אני בן 6 שבועות. בשבועיים שחלפו צמחו לי ידיים ורגליים ואפילו אצבעות. יש לי כבר מח המאפשר לי לחוש וגם להתנועע, למרות שאמא עדיין לא מרגישה בתנועותי העדינות.
אמא, מתי כבר תתייחסי אלי?
4) אני בן 8 שבועות. אמא כבר יודעת. לתדהמתי גיליתי שהיא מתוחה מאד. אמנם אני יודע שהיא מודאגת ממצבה הכלכלי, אך לו ידעה איזו יצירה חמודה נרקמת בגופה, בודאי הייתה מאושרת. אני לפחות מרגיש מצוין, שוחה בתוך שקית ובבטני התפתחו הכבד וכל מערכות העיכול.
5)
אני בן 10 שבועות. היום ראו באולטרסאונד שאני כבר תינוק קטנטן, מושלם ואיברי תקינים. אמא החליטה שההריון לא רצוי. נדמה לי שאמא לא מבינה שה"הריון" הזה הוא אני. היא פנתה לרופא שיפסיק את חיי.
אני חרד לגורלי!
6) הצטרפתי לאמא שפנתה לועדה להפסקת הריון. שם, תוך דקות, נחרץ גורלי ונקבע מועד להפסקת חיי. רציתי להכריז "היי, גם אני פה!" אמא, ודאי היית רוצה שאבוא בזמן מתאים יותר, אבל עתה, אני כבר קיים ועכשיו, כל השיקולים נדחקים מפני החיים...
7) מחר הוא יום גזר הדין. עתה אני חש עד כמה אני אומלל וחסר אונים. תקוותי היחידה שברגע האחרון ימצא מי שיסביר לאמא מה היא הולכת לאבד, ואולי גם לב רחום שיסייע לה במצוקתה. אמא, אני מבטיח לך, אם לא תעשי זאת, לא תצטערי לעולם! ברגע האחרון אני זועק:
אני רוצה לחיות!
בס"ד
כל המציל נפש אחת מישראל – מציל עולם ומלואו
עם ישראל חי וקיים כ- 5768 שנים, אותן דאגות שליוו את מנהיגי עם ישראל בארץ מצרים – מלוות גם אותנו, הדואגים לעתיד עמנו ולחינוך הדור הצעיר – הדור הבא.
כשם שאויבינו עמדו עלינו לכלותנו – הם ידעו היכן להתחיל: ביסודות של העם, התינוקות, תינוקות בית רבן. עצה חכמה יעץ פרעה. הוא רצה למנוע את יציאת עם ישראל ממצרים – הן על ידי עידוד ההתבוללות עם המצרים והן על ידי הריגת כל זכר – שלא תהיה תקומה חס ושלום (אור החיים, שמות).
שפרה ופועה נלחמו נגד פרעה מלך מצרים – למרות שסיכנו את חייהן וחיי משפחותיהן – אף אנו יכולים להירתם ולהילחם ב"מגפה" הנוראה של ההפלות. מליון (1,000,000) הפלות מאז קום המדינה – תארו לכם מליון ילדים חמודים, קטנים ושמנמנים - שיכלו לשחק בגן השעשועים הסמוך לביתינו.
לכן, כל אחד ואחת יכולים להירתם להצלת הנפשות הכבירה הזו של אגודת אפרת על ידי התנדבות ותרומות כספיות. למצוא את השכנה/מכרה/ידידה/חברה: כל המציל נפש אחת בישראל – מציל עולם ומלואו" כפשוטו.
הגאון האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל – נפטר בכ' בטבת
"אני ה' קראתי… לפקוח עיניים עיוורות" (הפטרת פרשת בראשית)
מרת פריחה אמסלם עליה השלום סיפרה לרבי אברהם אבוחצירא זצ"ל מעשה שארע בה עצמה. בצעירותה היתה משרתת בבית הצדיק רבינו אביר יעקב אבוחצירא זצ"ל, ועשתה מלאכתה נאמנה. פעם ביקשה מרבי מסעוד, בן הצדיק, שיביא אותה בפני הרב שיברכנה. נענה לה, ואמר לאביו שראויה היא לברכה כי עובדת היא במסירות רבה.
אמר לה הצדיק: "יהי רצון שמאור עיניך לא יעזבך עד ליום מותך".
עברו שנים, הצדיק נפטר, נפטר אף בנו, ונכדו רבינו הבאבא סאלי זצ"ל המשיך את מורשתו. מרת פריחה זכתה לקינה ושיבה, ועיניה כהו מרוב ימים. באה אצל הבאבא סאלי זצ"ל ושאלה היכן הבטחת זקנו הקדוש שמאור עיניה לא יעזבנה. אמר לה: הלילה, לפני שתרדמי, בקשי מזקני שיבוא אליך בחלום. כשיבוא, תשאלי אותו שאלה זו".
עשתה כן, ורבינו האביר יעקב הופיעה בחלומה ושאל לרצונה. כשהזכירה את ההבטחה, אמר לה: "על זאת – אל תדאגי. הנה כרגע ארפאך!" העביר ידו על עיניה ואמר: "הנה, את בריאה!"
פקחה מרת פריחה את עיניה – והחלום נגוז באחת, וסביבה חושך ואפילה. גיששה דרכה והדליקה את המנורה. – והנה היא רואה, רואה הכל, בחדות ובבהירות! מיד הלכה אצל הבאבא סאלי וסיפרה לו על החלום ותוצאותיו.
שמח רבינו הבאבא סאלי ואמר: "אם הצדיקים מאמתים כך את הבטחותיהם – כמה יש לנו לצפות להתגשמות הבטחותיו הנפלאות של הבורא יתברך לכל הטובות והברכות בגאולה הקרובה!"
(מעין השבוע)
העלון מוקדש להצלחת
רוברט ושושנה גזיאל הי"ו ובני ביתם
בכל אשר יפנו ישכילו על מרומי ההצלחה, ברוב אושר, עושר וכבוד, לאורך ימים ושנים
והשי"ת ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום. אכי"ר.
|