סגולותיהם הבריאותיות של 16 מזונות ירוקים    מצוות שכתובות בספר בראשית    מצוות שכתובות בספר שמות    לאוכל בשבת יש טעם מדוע?
   פרשת השבוע על פי הרב יואב שוכר    השביעיות המדהימות ביהדות
 
    דף הבית
    פרשות השבוע
    סגולות
    סגולות שבצמחים
    סגולה למצוא אבידה
    דת
    הלכות
    נרות חנוכה
    חודשים
    שבועות
    כיפור
    פרשת המן
    פרשת התשובה
    קישורים ודרשה
    מעשה ניסים
    חיים לאחר המוות
    ברכה על תופעות טבע
    צור קשר

ברוכים הבאים לאתר 

http://avigv55.com

דת ויהדות
של אברהם גבריאל

זמן הדלקת נרות חנוכה
 
לכתחילה צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כרבע שעה לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה.

ואין להדליק נרות חנוכה קודם זמן זה (מלבד בערב שבת חנוכה שמדליקים נרות חנוכה קודם שקיעת החמה, וכפי שנתבאר בהלכה הקודמת) וגם מי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק נרות בזמן המצוה, אינו רשאי להדליק נרות קודם זמן זה, משום שלדעת רבים מן הראשונים אינו יוצא בזה ידי חובה אף בדיעבד. ומכל מקום אם הוא מוכרח לצאת לדרך וחושש שיתבטל לגמרי ממצות הדלקת נרות, ידליק נרות חנוכה קודם שקיעת החמה מזמן פלג המנחה (שהוא שעה ורבע בשעות זמניות קודם הלילה), אבל לא יברך על הדלקתו, שספק ברכות להקל. ובכל מקרה עדיף שימנה שליח להדליק נרות חנוכה בשבילו, ויוצא בזה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.


ולכתחילה אין לאחר זמן הדלקת נרות חנוכה, אלא יש להדליק מייד עם צאת הכוכבים, ואם לא הדליק בצאת הכוכבים, מדליק עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כחצי שעה אחר זמן ההדלקה, ואם לא הדליק עד זמן זה, מדליק לאחר מכן, ואפילו בשעה מאוחרת, עד שיעלה עמוד השחר, ומכל מקום אם בא לביתו בשעה מאוחרת, אחר שכבר כלתה רגל מן השוק ומצא בני ביתו ישנים, נכון להעיר לפחות מקצתם כדי שיהיו נוכחים בשעת ההדלקה, לפרסומי ניסא, ואם אינו יכול להעירם, ידליק בלא ברכות, וכן איש או אשה שגרים לבדם, אם באים לביתם בשעה מאוחרת ידליקו בלא ברכה, ומכל מקום אם רצו לברך יש להם על מה שיסמוכו.


מכיוון שזמן צאת הכוכבים משתנה בכל מקום, לכן נכתוב לתועלת הקוראים את זמני צאת הכוכבים בכמה מקומות על פי דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. מיאמי- 5:43, ניו יורק- 4:40, טקסס, דאלאס- 5:34, לוס אנג'לס, קליפורניה- 4:55.
 
הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת והדלקת נר חנוכה מנר חשמל
 

במוצאי שבת חנוכה, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר יציאת השבת כמה שאפשר, ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום הרי כל הציבור שאינם מדליקים נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, כבר רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה.


וכשמגיע אדם לביתו, כיוון שבלאו הכי בעצם מעשה ההדלקה מסיר מעליו קדושת השבת, לכן יקדים ההבדלה על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.


למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב בעלמא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך.


אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו, והיינו הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך "בורא מאורי האש".


לעניין הדלקת נרות חנוכה בנר חשמלי כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב שליט"א, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.


וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת.
 
הלכות חנוכה
חג החנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

וכשגברו החשמונאים על היונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה, ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".


צריך להיזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.


כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות, ומנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

ובהלכות הבאות יבואר בעזרת ה' יותר.
 
דיניי נרות חנוכה
דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה
כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה, ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.


אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.


אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.


אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.


נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.
 
הדלקת נרות חנוכה בערב שבת
 
טוב להחמיר להתפלל מנחה בערב שבת חנוכה קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה היא כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש, וסדר העבודה בבית המקדש היה, להקדים הקרבת קרבן התמיד להדלקת הנרות, ומכל מקום, אם אינו מוצא בנקל מנין שמתפללים מנחה מוקדמת, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שעדיף שיקדים הדלקת נרות חנוכה לתפילת מנחה במניין,מאשר להתפלל מנחה ביחידות ואחר כך להדליק נרות.

ואין להקדים את הדלקת נרות החנוכה בערב שבת יותר מדאי, אלא ידליק כעשרים דקות לפני השקיעה, ואם רצה להקדים רשאי, ובתנאי שלא ידליק מוקדם יותר מפלג המנחה, שהוא שיעור שעה ורבע בשעות זמניות קודם שקיעת החמה. (וכבר נתבאר בעבר במסגרת זו ששעות זמניות היינו שמחשב כל יום מתחילתו עד סופו ומחלק הזמן לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית, וממילא בימות החורף שהימים קצרים, שעה זמנית היא קצרה משעה רגילה, ובימות הקיץ היא ארוכה יותר.)


בערב שבת חנוכה, מדליקים נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת, ואם התאחר מאד עד סמוך לכניסת השבת, יכולה האשה להדליק נרות שבת מיד אחר שהדליק האיש את הנר הראשון של חנוכה, ובעודו ממשיך להדליק את שאר הנרות, תדליק האשה נרות שבת.


צריך לתת שמן או לשים נרות שיהיו ארוכים דיים בערב שבת, כדי שידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ושיעור צאת הכוכבים בארץ ישראל הוא בערך שיעור רבע שעה לאחר שקיעת החמה (וכפי שנבאר בהלכה הבאה). ומי שאין לו נרות שיכולים לדלוק שיעור זמן זה, ידליק לכל הפחות נר אחד כזה לצאת בו ידי חובת עיקר התקנה.
מהות נס חנוכה

כבר הזכרנו, שימי החנוכה נתקנו משום שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.


ומבואר בתשובות הגאונים, שהטעם שעברו שמונה ימים עד שהשיגו שמן טהור, הוא משום שהשמנים היו באים ממקום ששמו תקוע, ומשם עד ירושלים היה מרחק מהלך שמונה ימים להליכה וחזרה, ולפיכך המתין להם הקדוש ברוך הוא, ועשה להם נס שמונת ימים, עד שיביאו שמן טהור.


ונודעת קושיית מרן הבית יוסף (סימן תרע.), דהרי כיוון שהיה להם פך שמן להדליק בו יום אחד, אם כן נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים, ואם כן מדוע תקנו חנוכה שמונת ימים.


וכתב מרן הבית יוסף ליישב, שכיוון שבדרך הטבע צריך היה השמן לכלות מן הפך כבר ביום הראשון, ולא כלה השמן, אם כן נמצא שכבר ביום הראשון נעשה להם נס, שלא כלה השמן מן הפך.


ובספר פרי חדש כתב לתרץ קושיית מרן, שהרי אף אם לא היה נעשה נס פך השמן, מכל מקום בודאי שהיו מתקנים יום אחד להודות להשי"ת על עצם הניצחון במלחמה, ואם כן שייך לומר שיום אחד אנו מציינים זכר לניצחון במלחמה, ועוד שבעה ימים אנו מקיימים זכר לנס פך השמן שדלק עוד שבעה ימים.


ועוד כתב לתרץ, שכשנתנו ביום הראשון מעט שמן במנורה, כבר נתמלא הבזיך ששמים בתוכו את השמן, ואם כן נמצא שנעשה נס גם ביום הראשון. ועוד כתב מרן הרב חיד"א ליישב בפשיטות על פי גרסת השאילתות דרב אחאי גאון, שכתב, שלא היה בפך השמן להדליק "אפילו" יום אחד, ולפי זה, אף בלילה הראשון נעשה נס, כיוון שלא היה להם שמן אפילו ללילה אחד.
 
ימי חנוכה לעולם לא בטלים
 
ימי החנוכה אינם בטלים לעולם
 
מובא בכמה ספרים (ומהם בספר מגיד מישרים למרן רבי יוסף קארו זצ"ל) "דרשת חז"ל", כל המועדים יהיו בטלים חוץ מחנוכה ופורים. ונרמז עניין זה במה שאנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו "להדליק" נר חנוכה, שלשון "להדליק" מורה גם על העתיד. (ואילו לשון "על הדלקת נר חנוכה", אינו מלמד כלום.)

וכתב רבינו הרדב"ז שברור הדבר שלא תתבטל לעולם שום מצווה ממצוות התורה, כמו שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, אלא שלעתיד לבא, תרבה הטובה כל כך לישראל, והשמחה והמנוחה (כלומר שלוה) יהיו בכל ימיהם, עד שכל הימים יהיו שווים בשמחה ובטוב לבם, וכאילו נתבטלו המועדים (שכן לא תהיה בהם שמחה מיוחדת) אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים בשמחה מיוחדת. וכמו כן יש לפרש לגבי ימי החנוכה שיהיה בהם היכר מיוחד בשונה משאר המועדים.


ובהלכות פורים הזכרנו את דברי רבינו הרשב"א בתשובה (סימן צג) שכתב שכוונת המדרש היא שיש הבטחה מאת ה' יתברך, שאף על פי שכל המועדים עלולים חס ושלום להתבטל לגמרי מישראל לרוב הצרות והגלויות שהם סובלים, בעוונותינו הרבים, מכל מקום לגבי פורים יש בידינו הבטחה, שבשום דור מהדורות לא יתבטל לגמרי חג הפורים. וכמו כן יש לפרש דברי המדרש לגבי ימי החנוכה.
 
משמעות ימי החנוכה כלפינו
כבר הזכרנו את מהות נס חנוכה שעשה ה' יתברך לאבותינו שבזמן שעמדו היוונים הרשעים על ישראל, נלחמו בני חשמונאי ביוונים ונצחום, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

ומזמן נס חנוכה נמשכה מלכות ישראל יותר ממאתיים שנה, עד לחורבן בית שני. ומובן הדבר שאנו צריכים להודות על כך מאד לשם יתברך שהציל את אבותינו מיד אויביהם, ולא נשכחה התורה מישראל. והוסיף מרן  הרב עובדיה יוסף שליט"א, שכאשר אנו מתבוננים בנס חנוכה ניווכח שכל התורה שבעל פה שיש בידינו כיום (כלומר המשנה והגמרא והלאה) היא בזכות נס חנוכה, צא ולמד כי אין לנו בכל המשנה והתלמוד אלא דברי התנאים מדורו של הלל והלאה, ובהם אנו מסיקים ולמדים דבר מתוך דבר, ואילו מדורות הקודמים לדורו של הלל לא נזכר בתלמוד ובמשנה דבר. והרי הלל היה נשיא על ישראל לפני חורבן הבית מאה שנה, ונס חנוכה היה יותר ממאתיים שנה לפני חורבן הבית השני כאמור, ואם חלילה לא היה הנס של חנוכה מתרחש, לא היה לנו שום דבר מהתורה שבעל פה שבידינו, על כן הוא נס גדול לקיום התורה, ויש כאן נר מצווה (של חנוכה) ותורה אור, היא התורה שבעל פה.
 
פרשת בהעלותך
 
נישאלת שאלה?

איפה מוזכרת חנוכה בתורה?

מצאתי לפרסם את הרמז.

בספר במדבר פרשת בהעלותך.

וזה תוכן לשונו של אור החיים.

רבנו חיים בן עטר זיע"א

 

דבר וגו' ואמרת. צריך לדעת למה כפל לומר דבר ואמרת, גם במלות שונות, ויתבאר על פי דבריהם ז"ל (במד"ר טו ו) וז"ל למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת נשיאים, לפי שראה אהרן חנכת נשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות ערב ובקר וכו' עד כאן:

הנה דבריהם ז"ל צריכין באור, מה נחמה זו עושה לחלישות דעתו של אהרן על חנכת הנשיאים, שלא היה בכלל, הלא אין מעשה המנורה מקביל לחנכה, גם למה לא הניח דעתו בכל הקרבנות שהוא מקריב,תמידין, ומוספין, והקטרת, גם בהקרבת החנכה עצמה של כל הנשיאים הרי הוא המקריב, ולמה לא רצהו אלא במנורה:

ויתישב העניין בתת לב למה שאמרו במנחות בפרק ב' מדות דף פ"ח וז"ל כיצד עושה מסלקן ומניחן באהל ומקנחן בספוג ונותן בהם שמן וכו' עד כאן, ולסברת החולק על סברא זו וסובר דקביעי נרות סובר גם כן שהיו קנים שבהם נרות קבועים דקים, והיה כופפם למטה עד שהיה מיטיבם ומקנחם וחוזר וזוקפם כבראשונה, כדמוכח שם מדברי רש"י ד"ה של פרקים וכו':

 
ואני אומר, אילו הייתי שם הייתי מוכיח ודן לפניהם מהכתובים דלא קביעי נרות, הראשון ממה שמצינו כשהזכיר כל פרטי מעשה המנורה, לא הזכיר פרט זה שעשה למול פני המנורה יאירו, שאם הנרות קבועים כשהזכיר המעשה חל זכרון הדבר, ועוד ראיה אחרת ממה שאמר הכתוב בפרשת במדבר (לעיל ד ט ) ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה, הרי זה מראה באצבע שאין הנרות קבועים, שאם לא כן הרי הנרות בכלל המנורה הם, ולא היה צריך לפרטם, אלא ודאי שאינם קבועים, ולזה הצרך לפרטם כמלקחיה וכמחתותיה שהם בפני עצמם:

 

שוב ראיתי כזה בדברי הימים (ב ד כ ) ואת המנורות ונרותיהם, הרי זה מגיד כי בזכרון מנורות לא יכללו נרותיהם, הרי זה מגיד כי בזכרון מנורות לא יכללו נרותיהם, וגם ראיתי לרש"י ז"ל שם שכתב וז"ל להוציא מלב המפרשים נרות היו עשויים מגופה של מנורה ואדוקים בה שהרי כתיב מנורות ונרותיהם וכו' עד כאן, יעין שם דבריו בארך, הא למדת  שפשטיות הכתובים יגידו כי לא קביעי נרות:

 

וכפי זה נשכיל כונת תשובת ה' לאהרן, כי אהרן היה מתאנח על חנכת המזבח, והשיבו הקדוש ברוך הוא חייך שלך וכו' פרוש מעשה המנורה שמוריד הנרות ומניחן
באהל ומקנחם, וחוזר ובונה אותם מחדש ומדליקה, הרי הוא כל יום כעושה מעשה חדש, שמחנך הוא המנורה בכל הדלקה והדלקה: 

ואמרו מדליק ומיטיב ערב ובקר, ולא מצינו הדלקה אלא בערב, הרי אמרו במסכת תמיד

(פ"ג מ"ט, פ"ו מ"א) כי נר מערבי צריך להיות דולק יומם ולילה, ובתורת כהנים אמרו וז"ל להעלות נר, נר מערבי דולק תדיר, מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה, עד כאן:

 

הרי שישנה להדלקה והטבה לילה ויום, ונמצא שמחנך בכל יום המנורה והם לא חנכו אלא פעם אחת המזבח, והוא מה שכפל הכתוב במאמרו דבר ואמרת, דבר דבור הצריך למצוה, ואמרת מענה רך המישב הדעת מחלשתה שאמרנו שחלשה דעתו של אהרן, והשיבו כי שלו גדול וכו':

גם תתפרש תבת ואמרת לשון מעלה, על דרך אמרו (דברים כו יז) את ה' האמרת, שהשיבו שלו מעלה מכלן:
 
ימי החנוכה אינם בטלים לעולם
 
מובא בכמה ספרים (ומהם בספר מגיד מישרים למרן רבי יוסף קארו זצ"ל) "דרשת חז"ל", כל המועדים יהיו בטלים חוץ מחנוכה ופורים. ונרמז עניין זה במה שאנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו "להדליק" נר חנוכה, שלשון "להדליק" מורה גם על העתיד. (ואילו לשון "על הדלקת נר חנוכה", אינו מלמד כלום.)

וכתב רבינו הרדב"ז שברור הדבר שלא תתבטל לעולם שום מצווה ממצוות התורה, כמו שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, אלא שלעתיד לבא, תרבה הטובה כל כך לישראל, והשמחה והמנוחה (כלומר שלוה) יהיו בכל ימיהם, עד שכל הימים יהיו שווים בשמחה ובטוב לבם, וכאילו נתבטלו המועדים (שכן לא תהיה בהם שמחה מיוחדת) אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים בשמחה מיוחדת. וכמו כן יש לפרש לגבי ימי החנוכה שיהיה בהם היכר מיוחד בשונה משאר המועדים.

ובהלכות פורים הזכרנו את דברי רבינו הרשב"א בתשובה (סימן צג) שכתב שכוונת המדרש היא שיש הבטחה מאת ה' יתברך, שאף על פי שכל המועדים עלולים חס ושלום להתבטל לגמרי מישראל לרוב הצרות והגלויות שהם סובלים, בעוונותינו הרבים, מכל מקום לגבי פורים יש בידינו הבטחה, שבשום דור מהדורות לא יתבטל לגמרי חג הפורים. וכמו כן יש לפרש דברי המדרש לגבי ימי החנוכה.
אתר זה נבנה על ידי יוסף גבריאל 0502839992