פרשתנו פותחת בציווי של שמירת השבת, ובעניין זה מסופר סיפור פלאי:

כאשר עלה רבנו ה"בן איש חי" לביקור בארץ ישראל, התנה עם ראש השיירה המוסלמי כי ביום השבת תשבות השיירה כולה. הלה הסכים לתנאי תמורת תשלום נכבד.

שיירת הגמלים עשתה את דרכה בדרך לא דרך, במידבר השומם והצחיח. ובהגיע ערב שבת, החל רבנו לפרוק את המיטלטלין מעל לגמל.

פנה מנהיג השיירה ונתן עליו בקולו: "מה? כלום מתכוננים אתם לעכב את השיירה בלב המדבר? הלא המקום שורץ חיות רעות ושודדי דרכים. אתם מסכנים את חיי כולנו".

דבריו אמת היו, כפי שהתברר מאוחר יותר, אבל רבנו לא חת. הוא ענה שהשיירה רשאית להמשיך בדרכה, אך הוא ופמלייתו ישבתו כאן, ובצאת השבת יאיצו פעמיהם להשיגם. ואכן, פנה ראש השיירה להאיץ בגמליו, אך הללו מיאנו למוש ממקומם...

פרשתנו פותחת במילים: "אלה פיקודי המשכן, משכן העדות". באר רבנו ה"אור החיים" הקדוש זצ"ל: "אמרו אלה – לפסול כל מנינים שבעולם, כי כל מה שמנה האדם מהקניינים המדומים, אין מנינו מניין. אבל מניין זה – עומד לעולם".

ובעניין זה – סיפור:

רבנו דון יצחק אברבנאל זצ"ל היה שר הכספים של מלך ספרד. הוציאו שונאיו את דיבתו רעה, שהוא מתעשר מאוצר המלך. הורהו המלך להגיש לפניו סיכום של רכושו ונכסיו. חישב השר והודיע למלך שרכושו מסתכם בכך וכך זהובים. קרא המלך ואמר: "עתה ידעתי שהמלשינים צדקו! הלא הקרקעות שברשותך לבדן – שוות כפליים, שלא לדבר על המיטלטלין ועל הכספים".

ורבנו ה"בן איש חי" זצ"ל המשיל לכך משל:

אב אחד בחן את בנו בחשבון: "עשר ציפורים עמדו על גג. ציד ירה ופגע באחת מהן. כמה ציפורים נשארו?"

השיב הבן: "ציפור אחת".

אמר לו האב: "טעית, בני. אם אחת מתה, הלא נשארו תשע"...

ענה הבן: "במחילה, אבי, כשהציד ירה – התעופפו התשע ולא נשארה אלא זו הירויה"...

כך ממונו של אדם – מתעופף הוא, היום מרוויח מחר מוציא. אבל מה שנותן לצדקה ולמצווה – שלו הוא לעד.

והרי זו אמת ישנה – נושנה: תנו רבנן, מעשה במונבז המלך, שביזבז  אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשנות בצורת, להחיות נפשות הנמקים ברעב. התקוממו אחיו וקרוביו ואמרו לו: "אבותיך גנזו והוסיפו על אוצרות אבותיהם, ואתה מבזבזם?!"

תרופות שנעשו ללא השגחה מיוחדת לפסח ויש חשש שמעורב בהן חמץ פגום, יש להתיר להשתמש בהם לצורך חולה, ובלבד שאין החיך נהנה מהם כלל, כגון כדורי בליעה. אבל אם החיך נהנה מהם, כמו כדורי מציצה או סירופ מתוק, אין להשתמש בהם. וטוב להחמיר שלא להשתמש בתרופות  שנעשו בהשגחה מיוחדת לפסח.

ה.        תמרוקים

מיני תמרוקים, מי בושם ומוצרי קוסמטיקה שנעשו ללא השגחה מיוחדת לפסח, מותרים בפסח, כיון שטעמם פגום (ילקו"י ח"ה שס).

ו.         משחת נעליים

       מותר להשתמש במשחת נעליים בפסח, כיון שטעמה פגום.

ז.        חומרי ניקוי

מותר להשתמש בכל חומרי הניקוי בפסח, כגון: סבון, אקונומיקה, אמה וכדו', אף שנעשו ללא השגחה, כיון שטעמם פגום.

ח.        ניקיון הבית

אע"פ שנשות עם ישראל צדקניות וטורחות טרחה מרובה בנקיון הבית לפסח, יש לדעת כי מצוות הבדיקה היא חמץ ולא מאבק, כי פעמים מאחר שהאישה טורחת מידי, מגיעה היא חס ושלום לכעס ורוגז ואי סבלנות כלפי בעלה וילדיה, שדבר זה הוא מכלי הנשק הגדולים ביותר של היצר הרע להרוס את השלום, השלוה והשמחה בבית, ונמצא שיוצא שכרה בהפסדה.

י.        ספרים

אין צורך לבדוק  את ספרי הלימוד שלמדו בהם במשך השנה, מחשש שנפלו שם פירורי חמץ, ואף שלפעמים לומדים בהם עם עוגה ביד, מותר ללמוד בהם בפסח. ואולם ברכונים שמצוי שדבוק בהם שיירי מאכל, אין להשתמש בהם בפסח אלא בניקוי היטב.