אברהם גבריאל פרשת השבוע חודשים סגולות דת הלכות מצוות דף ראשי, פרשת פקודי

אנו רואים במגילה מעין ויכוח בין מרדכי לאסתר על דרכי הפעולה לביטול הגזרה. אסתר נראית כמי שמשתמטת מלפעול אצל המלך, באמרה שאם תכנס אליו לאחר שלא נקראה מזה שלושים יום, אחת דתה למות, ואילו מרדכי משיב כנגדה: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"?! (ד, יג-יד). מה היו הצדדים? וכי ניתן להעלות על הדעת שאסתר ביקשה להקל מעליה ולא לפעול למען עמה? יש לומר, לפי דברי הראשונים ז"ל שחקרו בסוגי הניסים שאירעו לישראל במשך הדורות, כשהם מחולקים לשניים. יש ניסים שכל כולם פלאי פלאים ושלא כדרך הטבע, ויש ניסים שצורת פעולתם היא בדרך הטבע. וכך מסבירים למשל את שני הניסים הידועים בימי יהושע בן נון. מצד אחד, אנו מוצאים אותו לוחם בעיר יריחו החזקה והמוקפת שבע חומות, לא בחרב ולא בחנית, אלא בשבע הקפות, בחצוצרות ובקול שופרות, וחומות העיר נופלות מיד. מנגד, כשנלחם על העיר עי, שהיתה קטנה עם מעט אנשים, לימד אותו הקב"ה לעשות תחבולות מלחמה, שיכול לנצח ע" י מארב מאחורי העיר וכו', כמובא בספר יהושע (פרק ח). הרי לנו שני אופנים מנוגדים של ניסים וישועה. הדברים דורשים טעם הגון. מתרצים המפרשים, שבזמן שישראל כולם קדושים, כולם טהורים ועושים רצונו של מקום, אין הם נשלטים על ידי מערכות השמים וטבע העולם, אלא עומדים בשמים ממעל על גבי המערכות, כי חלק ה' עמו, ולא בחרב ולא בחנית יושיעם ה'. וכן היה בעת מלחמת יריחו, אשר נבקעה העיר לא באילי ברזל ולא בכלי זיין. אכן, במלחמתם על העיר עי, הרי היה זה בסמוך למעילה בחרם כמובא בפרק ז' שם, אשר חטאו ישראל ועברו את ברית ה', ולכן נשלטו שוב תחת מערכות השמים, וכדי להצילם עתה זקוקים היו להמצאה טבעית, כסדר מלחמות האומות בעולם. אבל בדורם של מרדכי ואסתר, כשהגזירה נבעה מחמת קטרוג עצום לכלות את ישראל בגין חטאם בעוון עבודה זרה, שהשתחוו לצלם נבוכדנאצר, ואף נהנו מסעודתו של אותו רשע ושתו יין נסך – שום זכות לא הגנה עליהם – לא ארץ ישראל, ולא הקרבנות המכפרים. לכן כאשר זכות הצדיק מרדכי פעלה עבורם להצילם ולבטל מעליהם הגזירה, היה זה רק בדרך טבעית בלבד, שהמאורעות השתשלשלו באופן כזה שיביא בסוף להצלתם של ישראל. אסתר סרבה לפעול אצל המלך, כי האמינה שתזכה לראות ניסים ונפלאות כמו ביציאת מצרים, ובימי סנחריב וסיסרא, לכן השיב לה מרדכי: לפי מצבנו עתה יש לפעול בכל דרכי הטבע, "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת" ולא תפעלי להצלתם בדרך הטבע, כאשתו האהובה של המלך, אז ודאי "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר" דהיינו ממקום טבעי אחר ולא בדרך נס, אך תדעי לך ש"את ובית אביך תאבדו" על אשר לא מסרת עצמך להצלתם "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למכות"? הלא יתכן שרק משום הגזירה הזאת – סיבב השם יתברך שדוקא את תהיי המלכה, כדי שייעשה נס בטבע על ידייך, ואם כן, איך תוכלי לעכב את הדבר. כששמעה אסתר את דברי מרדכי הברורים, קיבלה את מאמרו, ועשתה והצליחה בדרך פלא. (בן איש חיל, א)